פעילות גופנית ובריאות הנפש: על ספורט, מצב רוח, סטרס ודיכאון

פעילות גופנית ובריאות הנפש: על ספורט, מצב רוח, סטרס ודיכאון

כולנו מכירים את חשיבותה של הפעילות הגופנית לבריאות הגוף, אך כיצד היא משפיעה על הנפש? האם ספורט תורם להפגת סטרס ולהקלה בדיכאון? האם גם הליכה על הליכון שולחני או ביתי יכולה ליצור שינוי חיובי?

 הגוף והנפש קשורים זה בזה בקשר שלא תמיד אנו יודעים לגמרי לעמוד על טיבו: כמו למשל בתופעת תגובת הפלצבו כולנו יודעים שספורט – בין אם זו שחייה או ריצה על הליכון – טוב לבריאות הגוף במגוון אופנים: להורדת משקל עודף, לחיזוק השרירים, להורדת לחץ דם גבוה ועוד. אך האם פעילות גופנית יכולה לחולל פלאים גם עבור הנפש והרוח?

אופוריית הרצים

 מתאמנים רבים יעידו כי האימון "עושה להם טוב" – מרומם את מצב הרוח, משמח, עוזר בימים קשים, מטעין באנרגיות טובות. בעבר לא היתה התייחסות מדעית רבה לצד הזה של הספורט, אך מחקר שנערך ב-2008 באוניברסיטת בון בגרמניה גילה את מה שמכונה כיום "אופוריית הרצים": סריקות בהדמייה מוחית גילו כי במהלך ריצות ארוכות משתחררים אנדורפינים ונקשרים לאזורים במוח האחראיים למצב הרוח והרגש. האנדורפינים הם מעין משככי כאבים טבעיים של הגוף, וגם משפרי מצב רוח, המשתחררים באורגזמה, בהתאהבות וכו'. מחקר מאוחר יותר בקליפורניה העלה שריצה (במקרה זה על הליכון) מעלה גם את רמת האנדוקנבינואידים – המסייעים בהפחתת מתח ובהשריית רוגע ושמחה.

ספורט ודיכאון

דיכאון קליני הוא מחלה קשה, שעדיין לא פוצחה במלואה על ידי המדע. עם זאת, נפוצה ההמלצה על פעילות גופנית כדי לסייע לסובל מדיכאון במחשבה שהפעילות הגופנית טובה לנפש, מהווה גם הסחת דעת זמנית, וכשהיא מבוצעת בשמש או בחברה גם אלו תורמים את שלהם. אך בשנים האחרונות מחקרים מצביעים גם הם על הקשר בין פעילות גופנית להפחתת סטרס, חרדה ודיכאון. פעילות ספורטיבית – הליכה או ריצה על הליכון, רכיבה על אופני כושר, אימוני כוח, יוגה וכו' – אומנם אינה יכולה "לבטל" דיכאון קליני או לבוא במקום אפיקי הטיפול המקובלים, אך היא מסייעת להתמודדות עם הדיכאון ואף מוסיפה לשיעור הצלחת הטיפול בתרופות נגד דיכאון.

כך למשל מחקר גרמני שפורסם ב-2001, שהצביע על שינוי חיובי תוך זמן קצר יחסית במטופלים עם דיכאון בינוני עד קשה, שהתאמנו רק 30 דקות ביום על הליכון. עם זאת, מחקרים שונים מתווכחים על אורך ההשפעה של הפעילות הגופנית, אך כפי שיעיד כל אדם המתמודד עם דיכאון קליני – גם הקלה של שעות אחדות הינה מבורכת.

הקושי להתחיל

בניגוד לתרופות נגד דיכאון, לספורט אין תופעות לוואי – גם אם הוא לא יסייע מספיק להקלה בנפש, הוא טוב לשיפור בריאות הגוף, ולכן מומלץ לנסות. עם זאת, לחולים בדיכאון קליני קשה לעתים "להתניע" את התהליך ולהתחיל ולהתמיד בכושר במצבם. אחד המחקרים שנערכו בתחום, באוניברסיטת טקסט, ניסה לבדוק האם ספורט יעזור בהחלמה לצד טיפול תרופתי, וגילה כי ב-30% מהמשתתפים ניכר שיפור. אך במקביל, במחצית הקבוצה שלה נקבעו אימונים אינטנסיביים יותר (כמו 30 דקות הליכה מהירה ביום), היו שנשרו כי התקשו להתמודד עם שגרת האימון היומיומית.

אם כן, מה עושים? ניתן למשל לבחור בפעילות משותפת, עם חבר שיניע אתכם לפעולה. אפשר גם לבחור בפעילות קלה יחסית, קרובה לבית או ממש בתוכו, כמו עבודה על הליכון, אליפטיקל או אופני כושר, או הליכה קצרה בשכונה. אין צורך בכושר גבוה בשביל להניע שינוי חיובי. אם אתם עדיין מתקשים להזיז את עצמכם מהמחשב גם אל ההליכון שבסלון, אפשר לשלב את השניים: הליכון שולחני או אופני שולחן מאפשרים לבצע פעילות מתונה ואטית בהיסח הדעת תוך כדי עבודה מול המחשב או עבודה משרדית – מה שיכול להיות אידילי למי שמבלה זמן ישיבה ממושך במשרד ביתי או בלימודים, או אפילו בבהייה בנטפליקס במסך המחשב. גם הפעילות המתונה הזו מסייעת כשמתמידים בה, ולו זמן קצר מדי יום – הן למשקל ולבריאות הגוף, והן לבריאות הנפש.